חלה לשבת – המלכה של האוכל היהודי

אין הרבה מאכלים שמעבירים בכזו שלמות תחושה של בית יהודי או אווירת משפחתיות בארץ הקודש כמו חלה. זו אפילו לא חייבת להיות חלה לשבת או החלה שמשתמשים בה ל"מוציא" בשעת הקידוש של ארוחת שישי, אלא פשוט חלה, ביום יום. חלה עם חמאה וכוס תה עם נענע, חלה עם שוקולד לילדים, חלה לנגב חומוס או חלה לנגב את הרוטב של הבשר שאמא או אבא הכינו לארוחת הצהריים. עם זאת, אין ספק שחלה לשבת היא המיוחדת ביותר, בעיקר בגלל שיוכים נוספים והקשרים שניתן לייחס לה, כמו הפרשת חלה למשל, וכאמור – הקידוש.

מעבר לזה שחלה שיוצאת מהתנור זה באמת אחד המאכלים המופלאים בעולם והריח יכול להטריף שכונה שלמה, חלה לשבת היא מעין סמל. סמל ליהדות ולמשפחתיות ובעצם לשילוב שלהם. כמו שתארתי בהתחלה, כשאומרים את הביטוי "חלה לשבת", לא מדובר רק על החלה שבוצעים בעת ברכת הקידוש, טובלים במלח ומעבירים בחתיכות ליושבי השולחן – כלומר "המוציא".

חלה לשבת היא מבחינתי (ואני מתארת לי שמבחינת ישראלים ויהודים בכלל), היא החלה שקונים או אופים לפני כניסת השבת (צריך לקנות לפחות 2, בינינו), שמפיצה ריחות בבית שמסמלים את סוף השבוע והשבת, שאמא מקפידה שאף אחד לא יגנוב ממנה שום חתיכה ולו הקטנה ביותר לפני הקידוש ושבשבת כולם טורפים את מה שנשאר ממנה לאורך כל היום; עם התה או הקפה בבוקר, מרוחה בחמאה ודבש או בשוקולד או בריבה, בצהריים עם הארוחה ובערב עם ביצים, גבינה וירקות.

אחרי כל הדיבורים האלה על חלה (איך זה מעורר חשק!), מתבקש במיוחד להביא עבורכם כאן מתכון מוצלח לחלה לשבת שתצא ממש כמו במאפיה המוכרת והאהובה ליד הבית. אמנם בדרך כלל אני מאוד אוהבת לשחק עם מתכונים ולהחליף רכיבים ולשנות בהם דברים לפי העדפתי ותזונתי האישיות, אבל אני חייבת לומר כבר מעכשיו – במתכון של חלה, לפחות בשביל שיצא כמו החלה האהובה והטעימה – אי אפשר לשחק.

צריך להיות מדויקים מאוד, גם ברכיבים, גם בכמויות וגם באופן ההכנה. אז קחו בחשבון, אם כבר החלטתם להתפנק קצת, לחרוג מהתזונה הקפדנית והבריאה שלכם ולאכול קצת חלה (גם הנאה חשובה לבריאות!) – אז לכו עד הסוף ותאכלו חלה שווה וטעימה כמו שהיא אמורה להיות.

אז לרוב המרכיבים בכל המתכונים של חלה לשבת נעים סביב אותם מצרכים עיקריים:

  • 20 גרם מלח (1 כף)
  • 1 ק"ג קמח (7 כוסות + 2 כפות)
  • 20 גרם שמרים יבשים או טריים (2 כפות גדושות)
  • 50 גרם סוכר (1/4 כוס) או דבש
  • 100 גרם שמן (1/2 כוס)
  • 2 ביצים
  • 460 גרם מים (2 כוסות פחות 2 כפות)

אופן ההכנה די דומה גם הוא ברוב המתכונים:

מערבבים יחד במיקסר את החומרים היבשים (קמח ומלח) ואליהם בהדרגה מוסיפים את שאר החומרים.

ממשיכים ללוש במיקסר (התהליך שלמעשה מייצר את רשת הגלוטן בבצק וגורם לו להיות גמיש, לפיכך מומלץ ללוש לפחות עשר דקות).

מעגלים את הבצק לכדור בקערה, מכסים בשקית, מגבת או ניילון נצמד (רצוי לשמן מעט את הבצק) ומניחים בצד להתפחה כשלושת רבעי שעה עד שעה.

בסיום ההתפחה מחלקים את הבצק לשניים ומכל אחד מהחצאים מכינים "נקניקים" (רצועות מעוגלות).

את הרצועות משלבים יחד כצמה ולבסוף מגלגלים אותן כספירלה או שבלול, כשהבחוץ עוטף את הפנים.

לבסוף, מברישים את החלק העליון בביצה טרופה עם כף אחת של מים ומכניסים לתנור שחומם מראש ל220 מעלות (אפשר עם צלוחית מים ליצירת אדים) ל20-25 דקות עד להזהבה. רצוי לחכות שיצטנן מעט לפני הפריסה. בתאבון!