השבוע גיליתי למבוכתי הרבה, שיש תוסף מזון או מזון-על שאיני מכירה. חשבתי שאני בקיאה בכל מה שיש לשוק הויטמינים להציע, אבל מסתבר שפספסתי את הדקל הננסי. כן, לא מדובר על לבבות הדקל שאפשר להשיג בפחיות שימורים ולהוסיף לסלט או לנשנש ישר מהפחית כי הם טעימים בטירוף, אלא על זן מיוחד וננסי של דקל הצומח לאורך חופי אמריקה הצפונית והדרומית ושאת פירותיו הקטנים נהגו האינדיאנים ילידי צפון-אמריקה לאכול במשך שנים בעיקר בשל סגולותיו הרפואיות והמחזקות.
אז מהו הדקל הננסי ומה כל כך בריא ומיוחד בו? ובכן, הילידים האמינו כי אכילת פירותיו יכולה לרפא אין-אונות או ירידה בחשק מיני. בנוסף, הם עשו בו שימוש גם על מנת לטפל בליחה ובדלקות במערכת הנשימה. ההשפעה העיקרית של הדקל הננסי באה לידי ביטוי בעיקר אצל גברים ובטיפול בבעיות המאופיינות לגברים כמו מצבים של ליקויים בתפקוד בלוטת הערמונית, הפרעות שתן וכן בתפקוד מיני אך גם נשים יכולות ליטול כמוסות של דקל ננסי לצרכים שונים. כמו כן נוטים לייחס לו גם את היכולת לתרום במניעת הקרחה אצל גברים.
מגשי פירות טריים במחירים מיוחדים לקיץ!
לפני שנבין במה עוד יכול הדקל הננסי לתרום לגופם של גברים ונשים כאחד, נבין מה בעצם הוא מכיל שכל כך טוב לנו; יש בו מעל 135 חומצות שומניות שחיוניות לתפקוד הבריא והתקין של גופנו, הוא מכיל נוגדי חמצון חזקים הנקראים פנולים ופלבנואידים ומסוגל לתרום להעלאת רמות הטסטוסטרון.
ההשפעה של כל אלה על גופנו עוזרת במגוון דרכים כמו למשל עידוד ירידה במשקל ושמירה על איזון משקל גוף תקין, שיפור של תפקוד הכליות, מקל על תופעת הציסטות בשחלות, מחזק את המערכת החיסונית, עוזר לאזן ולרומם מצבי רוח ופועל כאנטי דיכאוני, משפר את איכות ספירת הזרע ועוזר להגביר חשק מיני, אנטי דלקתי, מחטא ומשתן, תורם לשיפור זרימת דם פריפריאלית, משמש כתרופה יעילה לטיפול באקנה, הקרחה ונשירת שיער, עוזר למצבים של אבנים בכליות ולתחושות פיזיות כלליות של חולשה ועייפות פיזית ונפשית.
את הדקל הננסי ניתן להשיג היום בכמוסות ותמציות בריכוזים שונים בעיקר בחנויות טבע או אתרים ייעודיים אך מסתבר שגם כשאוכלים אותו הוא מעניין. טעמו הוא שילוב של מתיקות ומליחות מסוימת, המזכירה סוג של גבינת עזים או גבינת צאן, כך לפחות טוענים הטועמים.
הוא זקוק לקרקעות עשירות ולחות, מה שנמצא בשפע בחופי אמריקה ולכן הוא מאוד נפוץ שם. עוד דבר מרתק לגבי דקל ננסי, מלבד כל הסגולות המופלאות והמגוונות בהן הוא מתאפיין, זה שהחלו לעשות בו שימוש תרופתי באמריקה בין השנים 1906-1917 אך רק בין השנים 1926-1950 הכירו בו ובערכיו באופן רשמי ועדיין בארצות הברית הוא כלול כטיפול אלטרנטיבי בלבד ולא סטנדרטי. עם זאת, בצרפת ובגרמניה הוא הוכר רשמית כטיפול הסטנדרטי במקרים של הגדלה שפירה בערמונית ובמקרים פתולוגיים אחרים במערכות המין והשתן אצל גברים.